האדם, המחשב והתפוח המורעל/ ארז פלג

נכתב על ידי Opisoft בתאריך . פורסם בקטגוריה עובדים כותבים

נכתב לכבוד הנמר, במסגרת חגיגות 30 שנה לאנשים ומחשבים במסגרת הפינה "אנשים לפני מחשבים".

" מכונה אחת יכולה לעשות את העבודה של חמישים אנשים רגילים. אף מכונה לא יכולה לעשות את העבודה של אדם אחד יוצא דופן", אמר אלברט הובארד, סופר ופילוסוף אמריקני. ואכן, הרבה לפני המכונות המשוכללות שיודעות לעשות את העבודה של אלפים היו אנשים. אנשים יוצאי דופן. אחד הבולטים שביוצאי הדופן היה אלן טיורינג. מי שבגיל 22 הניח את היסוד להמצאת המחשב ובגיל 26 קיבל תואר דוקטור למתמטיקה, הצליח להכניע את המכונות, אולם נכשל מול האנשים.

אלן מת'יסון טיורינג היה מתמטיקאי בריטי שהניח את היסודות למדעי המחשב. טיורינג נחשב לאבי המחשוב ופיתח כבר בגיל 22 מודלים מתמטיים תיאורטיים שהיוו את הבסיס, הקרקע והיסוד להמצאת המחשבים הראשונים בעולם. באמצעות מודל "מכונת טיורינג" ומודל "מבחן טיורינג" הנחיל טיורינג לעולם את הידע התיאורטי ששימש ליצירת מדעי המחשב וייצור המחשב הראשון.

עיון בויקיפדיה, "נכדה" של אותם רעיונות מחשוב שהגה טיורינג, מלמד כי הוא פיתח את רעיון מכונת טיורינג באופן עצמאי, ופרסם אותו כבר בחודש אפריל 1936 כאשר המטרה הייתה ליצור הגדרה מתמטית מדויקת של אלגוריתם או "תהליך מכני". עוצמתו של הרעיון נעוצה בפשטות הקיצונית של המודל בהשוואה למורכבותם של מחשבים אמיתיים. התזה של טיורינג קובעת כי מכונת טיורינג, חרף פשטותה, מסוגלת לבצע כל חישוב או אלגוריתם שהוא בר-ביצוע במחשב כלשהו. מבחינה זו, מכונת טיורינג שקולה לכל מחשב, ולכן משמשת עד היום במדעי המחשב, בעיקר בתורת הסיבוכיות ובתורת החישוביות, כבסיס לחקר יכולותיו ומגבלותיו של המחשב (מחשב כלשהו, תוך התעלמות מתכונותיו של מחשב מסוים זה או אחר).

בצד המעשי היה טיורינג אחד הגורמים המשפיעים ביותר על ניצחון בנות הברית על גרמניה במלחמת העולם השניה. ב-1938 השלים טיורינג את מחקריו בפרינסטון והוסמך כדוקטור מטעם אוניברסיטה זו. טיורינג הצטרף בספטמבר 1939 למחלקת פענוח הצפנים של משרד החוץ הבריטי. יום אחרי שבריטניה הכריזה מלחמה על גרמניה.

הצוות שאליו הצטרף טיורינג הופקד על אחת המשימות הסודיות והחשובות ביותר במאמץ המלחמתי נגד גרמניה הנאצית: בניית מכונה שתפענח את הצופן הצבאי הגרמני. הגרמנים השתמשו במחשב מהסוג החד-משימתי, ששם הקוד שלו היה " אניגמה", ובאמצעותו הפכו מברקים לרצפים אקראיים של סימנים, שרק מכונת אניגמה שנייה יכולה לתרגם בחזרה לטקסט בשפה רגילה. כדי לפענח את הצופן היה צורך לבנות מחשב שאליו יוזנו המברקים המוצפנים ויפוענחו בעזרת חישובים מסובכים.

על בסיס התפיסה המתמטית של טיורינג, פיתחה המחלקה את המחשב האלקטרוני-סיפרתי הראשון, שנקרא קולוסוס. המחשב הענק, שהושלם והוכנס לפעילות בדצמבר 1943 סייע לבריטים לפענח חלק גדול מתשדורות האלחוט המוצפנות של הצבא הגרמני, ולהפיק מהן מידע בעל חשיבות אסטרטגית עצומה. הידע שנצבר בפרויקט זה שימש בסיס לפיתוח טכנולוגיית המחשבים בבריטניה ובארצות הברית.

כל הגאונות של טיורינג, תרומתו חסרת התקדים לעולם המדעי וסיועו לניצחון בעלות הברית על גרמניה במלחמת העולם השניה, לא עזרו לו באנגליה של אמצע המאה ה-20.

אנגליה נידתה את הגאון, ולאחר מסכת חרמות, התנכלויות וגינויים, הכריזה עליו כעל פושע.

טיורינג הורשע בבית משפט בעבירה חמורה בספר החוקים של הממלכה הבריטית באותם הימים: הומוסקסואליות. בית המשפט קבע כי הוא חייב לעבור טיפולים הורמונאליים.

כתוצאה מתופעות הלוואי של הטיפולים שקע טיורינג בדיכאון עמוק. הדיכאון בו היה שרוי טיורינג, הביא לסופו הטרגי, טיורינג שם קץ לחייו באמצעות אכילת תפוח טבול בציאניד, ככל הנראה כמחווה לסרט האהוב עליו "שלגיה ושבעת הגמדים". וכך, תפוח מורעל של חברה מורעלת, שם קץ לחייו של גאון. גאון שהניח את היסודות לעולם המחשוב.

הסוף המלודרמטי של טיורינג, אבי המחשב, מסמל כאלף עדים את החובה להעמיד את האדם, באשר הוא, ואת מה שהוא מייצג, לפני המכונה, המחשב. הסובלנות שלנו כיחידים וכחברה לשונה ולחריג היא מאבני היסוד שחייבות להישמר. סיפורו הטראגי של האיש שהמציא את המחשבים, מייצג יותר מכל את החובה שלנו, של כולנו, לשים את האנשים לפני המחשבים.